בעבר, בתקופה שבין סוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 השתמשו אנשים רבים בפרימוס (כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ) למטרות שונות ועיקרן בישול והרתחת דודי מים. הפרימוס נרשם כפטנט שוודי ובמהלך מלחה"ע השנייה חולק לחיילים בשטח, דבר שהביא למודעות ולהפצתו של המוצר בכל רחבי אירופה עם סיום המלחמה. בעקבות כך, קמו חברות מתחרות שביצעו ניסיונות שונים לחקות את המוצר המוכר כיום בתור "בנזינייה". הטכניקה של הבנזיניה נשארה זהה כשהייתה, אולם השתכללה וזכתה לעיצוב שונה. כיום קהל היעד העיקרי של הבנזיניה הוא מטיילים ותרמילאים, וזאת על מנת לנצל מספר יתרונות שלה, לעומת רוב הגזיות.
יתרונות הבנזינייה
- זמינות דלקים ברחבי העולם: ניתן להשיג בנזין כמעט בכל מקום בעולם. חלק גדול של הבנזיניות הקיימות כיום בשוק ניתנות להפעלה גם על ידי סולר, דס"ל, נפט ואפילו גז. לעומת זאת בחלקים שונים באסיה ובדרום אמריקה קשה מאוד להשיג בלוני גז בוטן המתאימים לגזיות.
- אמינות: המנגנון של הבנזיניה מוכיח עצמו באופן עקבי כבר מהמאה ה-19 כיעיל ואמין לאורך זמן.
- עבודה בטמפרטורה נמוכה: קלה יותר להפעלה בטמפרטורות נמוכות בהשוואה לגזיות.
- הפעלה בגבהים: ניתן להפעילה כראוי גם בגבהים של למעלה מ-3000 מ' בהם החמצן מתחיל להיות דליל יותר ועלול להקשות על הפעלת הגזיה.
- חסכון כלכלי לאורך זמן: היות ודלק זול יותר מגז, אם אתם מטיילים הרבה ומרבים לבשל בשטח – הבנזיניה מאפשרת חיסכון כלכלי בטוח לטווח הרחוק.
חשוב!
חשוב לדעת שהשימוש במוצר זה מצריך מיומנות בסיסית ונדרשת התעסקות בתחזוקת הבנזיניה. זאת יותר מאשר הרמה הבסיסית המוכרת מעולם הגזיות.
השקעה זו במוצר וההתמדה בכך אינם מתאימים לכל משתמש.
חלקי הבנזינייה:
- ראש (כירה)
- דיזה (פייה הנועדה לשלוט ולווסט זרימה של נוזל או גז)
- משאבה
- צינור חיבור למשאבה וווסט לקביעת העוצמה
- מיכל דלק
- בד"כ כלל תגיע עם מגן אלומיניום המאפשר עבודה בתנאי רוח
אופן הפעולה:
- יצירת לחץ במיכל הדלק ע"י המשאבה.
- הזרמת הדלק הנוזלי בצינור והפיכתו לגז ע"י חימום ראש הכירה.
- יציאת הגז דרך הדיזה והפיכתו ללהבה.
לסיכום, הבנזיניה עדיפה על פני הגזיות המוכרות אם אתם אוהבים לטייל ומרבים לבשל בשטח ומתכננים טיול לאזורים שנחשבים לפחות מתויירים – שם תתקשו לקנות בלוני גז.
בנוסף, מדובר בהשקעה במוצר אמין ואיכותי שנשאר לאורך שנים.
סוכריות אינטרנט