תרמילאים זהירות- מחלת גבהים!

//תרמילאים זהירות- מחלת גבהים!

 

מחלת גבהים והתופעות הנלוות לה שכיחות מאוד בקרב תרמילאים ומטיילים אך עדיין, רבים אינם מודעים לתופעה ולסכנות שהיא עלולה להביא איתה ומתנהגים בצורה שעלולה לסכן את בריאותם.

הסיכון לחלות במחלת גבהים מתחיל בגובה 2500 מ' מעל פני הים ועולה עם העלייה בגובה, אך תופעות העלייה בגובה הינם אישיים ויכולים להתרחש אצל כל אדם בגובה אחר.
התופעה הנקראת "מחלת גבהים", מתרחשת עקב צלילות האוויר וירידת ריכוז החמצן ככל שעולים בגובה. הגוף, שרגיל לריכוז מסוים של חמצן, מכיל כמות מסוימת של כדוריות דם אדומות אשר קושרות את החמצן ומעבירות אותו לתאי הגוף. עם העלייה בגובה ודלילות החמצן, לגוף אין דיי כדוריות דם אדומות והגוף סובל מחוסר חמצן בתאי הגוף. חוסר החמצן דורש מן הגוף מאמץ יתר על מנת להתגבר על המחסור. לכן, בגובה נחווה קשיי נשימה ונשימת יתר.

תופעות המחלה נובעות מיתר פחמן דו חמצני בגוף הגורם לתופעות כמו חולשה, סחרחורת, חוסר ריכוז, בחילה, כאבי ראש וחוסר תיאבון.

ישנם מספר כללים בעזרתם נוכל לצמצם את הסיכוי לחלות במחלת גבהים ואף להימנע מרוב תופעות הלוואי הנלווים לעליה בגובה.

  1. עלייה לגובה באופן הדרגתי. בתרגום למספרים- כאשר נמצאים מעל גובה 2,500 מ'- לא לעלות מעל 700 מ' גובה ביום אחד.
  2. זמן הסתגלות – זמן שהייה בגובה של יום אחד לפני המשך העלייה.
  3. קצב עלייה – יש לבצע עלייה איטית, לא בקצב הליכה/טיפוס מהיר מיד. כמובן שקצב הליכה הוא עניין סובייקטיבי, לכן ההמלצה היא ללכת בקצב הליכה נוח, ללא מאמצים מוגברים ופעילות פיזית נמרצת.
  4. כדורים – מומלץ להצטייד בכדורים בשם "דיאמוקס". כדור זה מאיץ את קצב ריבוי הכדוריות האדומות הקושרות חמצן, מפחית את תופעות הלוואי הנלוות, ויכול למנוע את הסיכוי לחלות במחלת גבהים . (את הכדורים נוטלים כל 8 שעות. יש להתייעץ עם רופא ולקרוא את הנחיות הנלוות לטבלת הכדורים).

תופעות הלוואי של העלייה בגובה שכיחות מאוד בקרב מטיילים. לא כל תופעת לוואי מעידה בהכרח על מחלת גבהים, אך אין לקחת את הנושא בקלות ראש. יש להתייחס אליו ברצינות הדרושה ולנהוג בכל כללי הזהירות. במקרה של תחושה לא טובה מתמשכת ובלתי סבירה, עדיף לרדת בגובה ולהסתגל מחדש ורק לאחר חלוף הסימנים, לחזור ולנסות לעלות שוב. במידה והתופעות לא מפסיקות או מחמירות, יש לרדת כמה שיותר מהר בלי להתעכב ולהגיע לטיפול רפואי במהירות האפשרית.

שימו לב!

אין להמשיך לטפס טרם חלפו כל הסימנים למחלת גבהים!

בכתבה הבאה תמצאו רשימת מסלולים בווארז שבפרו הממליצה על סדר נכון לביצוע המסלולים ליצירת הסתגלות נכונה לגובה. הרשימה אמנם נוגעת במסלולים בווארז שבפרו אך ניתן להשתמש בעקרונות המנחים אותה בכל מקום אחר בעולם.

התאקלמות מתונה בווארז

ווארז, בירת הטרקים של פרו, נמצאת בגובה של 3,100 מ', בין הרי האנדים.

מווארז ניתן לצאת למגוון טיולי יום, ללגונות וקרחונים מרהיבים ביופיים. כמו כן גם לטרקים ארוכים יותר כדוגמת הסנטה קרוז והוואי וואש המפורסם שנחשב לטרק השני באיכותו בעולם.

מכיוון שווארז עצמה  והמסלולים באזורה נמצאים בגובה רב, כלל המטיילים המגיעים אליה צריכים להתמודד עם תופעות המתרחשות עקב שינוי הגובה והמאמץ הפיזי שבהליכה בגובה.

ווארז הקסומה רוויה נופים מדהימים ועוצרי נשימה. על מנת שתוכלו לחוות את קסמם עד תום, תוך התמודדות מינימלית ככל הניתן עם תופעות הגובה, הכנו רשימה של טרקים ובה  הסדר המומלץ לביצוען באופן שיסייע לכם בהתמודדות והסתגלות לגובה שיכין אתכם לטרקים הרציניים יותר, כדוגמת הוואי וואש.

  1. לגונה wilcacocha – הכרות עם הגובה

מומלץ לביצוע כטרק ראשון בשל העובדה שהפרשי הגבהים בתחילתו ובסופו אינו רב והוא מאפשר הסתגלות טובה לגובה .

גובה הטיפוס ההתחלתי הינו 3,100 מ' וגובה הטיפוס הסופי- 3,700 מ'. טיול יומי זה אורך כ 4 וחצי שעות כולל הירידה.

הגעה לתחילת המסלול על ידי קולקטיבו מקומי (טרנזיט), קו 10 ממתחם התחבורה הציבורית בהווארז.

 

  1. לגונה paro'n – לקחת פסק זמן

טיול יומי זה מומלץ ממוקם שני כיוון שאמנם העלייה בגובה הינה רבה יותר, אך מנגד אין מאמץ פיזי, כך שהגוף עסוק אך ורק בהתאקלמות.

לטיול יומי זה יוצאים דרך אחת הסוכנויות. הנסיעה עורכת כ- 3.5 שעות ובסופה מגיעים ללגונה יפהפייה הנמצאת בגובה 4,200.

ניתן לעלות עוד כ-200 מ' לתצפית מרהיבה על הלגונה. בתצפית אנו ממליצים לעשות הפסקה, לעצור לזמן קצר, להכין קפה טוב, לפתוח חטיף טעים, להתענג על נוף הלגונה המשגע, ולתת לטבע לעשות את שלו.

 

  1. קרחון פסטורורי pastoruri glacier – ממשיכים לטפס

טיול יומי נוסף המומלץ לעשות בהווארז,  להתאקלמות והתפעמות.

הנסיעה עד לחניות המוסדר של הקרחון עורכת כ- 3 שעות.

מהחניון עולים כ – 2.5 ק"מ, כ- 40 דקות הליכה עד להגעה אל הקרחון.

הקרחון המפשיר אל תוך לגונה כחולה ויפיפייה יוצרים מראה יוצא דופן ביופיו.

נתחיל את הטיפוס בגובה 5,000 מ' ונסיים בגובה 5,200 מ'. בעצם, הפרש הגבהים בטיפוס הוא 200 מ' בלבד. הפרש הגבהים הקטן בין תחילת המסלול לסופו עלול להטעות ולגרום לשאלות לגביי היותו במקום השלישי ברשימת המסלולים להסתגלות נכונה לגובה. אך הגובה הרב בו נמצא המסלול הוא שתורם להמשך ההתאקלמות.

 

  1. לגונה 69 – נוף ששווה כל שריר תפוס

טיול יומי זה מומלץ כאחרון כיוון שההליכה בגובה הינה ארוכה וברמת קושי בינונית.

בדומה לטיולים הקודמים, גם לכאן ההגעה היא לאחר 3 שעות נסיעה.

יש לציין שבדרך ישנן שתי עצירות, הראשונה עבור ארוחת בוקר והשניה לטובת עצירה בלגונה מדהימה שנקראת צ'ינאנקוצ'ה.

המסלול עצמו עורך 5 שעות הליכה המתחלקות לשלוש שעות של עלייה אל הלגונה, ושעתיים חזרה ירידה חזרה. כמובן שיש לקחת בחשבון עצירת קפה והתרשמות מיופיה של הלגונה עצמה.
המסלול שמתחיל בגובה 3,900 מ', נגמר אחרי טיפוס של 700 מטר בגובה 4,600 מ' והוא אינו פשוט בכלל. אך אין ספק שהמאמץ הקשה משתלם לנוכח הנוף עוצר הנשימה שמגלה בסוף המסלול.

כעת, אחרי שעברתם את הטרקים החשובים והיפים הללו, התמודדתם עם הגובה הרב, הבנתם כיצד הוא משפיע על גופכם ואפשרתם לגוף שלכם להסתגל ולייצר כמות גדולה יותר של כדוריות דם אדומות, הוא מסוגל להתמודד עם טרקים רציניים יותר שיאתגרו אתכם אפילו עוד.

הטיפים והעצות המתוארות כאן הן המלצה בלבד המבוססות על ניסיון אישי. ישנן עוד דרכים לביצוע של תהליך התאקלמות נכון לגובה. הדבר החשוב ביותר להבנה היא שהסתגלות לגובה הינו דבר אישי, המשפיע על כל אחד בצורה אחרת ולכן, חשוב שכל אחד יהיה קשוב לגוף שלו.

 

תהנו ונתראה בטיול הבא,

צוות מצוק, הציוד שלנו איתך בדרך לפסגה.

 

2018-08-20T15:19:02+00:00