- שלדה – גוף האופניים, אליה מתחברים כל המכלולים השונים (מכלולים – כל חלק באופניים שאינו שילדה). השלדה עשויה מסגסוגת מתכת (לרוב אלומיניום או פלדה אך לעתים גם טיטאניום או מגנזיום), או סיבי פחמן (קארבון). מבנה השלדה הנפוץ מורכב משני משולשים – הקדמי מכיל את צינור (או קורת) הראש, הצינור היורד, והצינור העליון, והאחורי מורכב מתומכות השרשרת ותומכות האוכף. צינור הכיסא משותף לשני המשולשים.
- מערכת הנעה המורכבת מ:
- דושות (פדלים) – מדרכים לכפות הרגליים המאפשרים העברת כח מן הרגליים להנעת הארכובה. נחלקים לדוושות שטוחות (פלאטים) ודוושות ננעלות (קליפלס) המתחברות לנעלי הרכיבה בעזרת נועל שעל הסוליה (קליט). אביזר זה מאפשר לרוכב למשוך את הדוושה ולא רק לדחוק אותה ומעביר יותר כוח לארכובה.
- זרועות הארכובה – שתי זרועות המחברות את הדוושות לארכובה.
- ארכובה (קראנק) – ציר ועליו בין אחד לשלושה גלגלי שיניים (פלאטות) הממוקמים בתחתית השלדה, מתחת לאוכף, ותפקידם להניע את השרשרת.
- שרשרת – מעבירה את הכוח המגיע מן הארכובה, אל הקסטה שמניעה את הגלגל האחורי.
- קסטה – 7-11 גלגלי שיניים הממוקמים על ציר הגלגל האחורי. תפקידם להניע את הגלגל, בעזרת הכוח המגיע מהשרשרת.
- מערכת ההילוכים המורכבת מ:
- גלגלי שיניים בארכובה ובקסטה.
- מעבירי הילוכים – תפקידם ליצור יחסי העברה שונים בין גלגלי השיניים על ידי הסטת השרשרת אל גלגלי שיניים שונים.
- כבלי הילוכים: השליטה מתבצעת על ידי מתיחת והרפיית כבלים.
- ידיות הילוכים: הפעלת כל מעביר מתבצעת על ידי שתי ידיות (שיפטרים): ידית להעלאת הילוך, וידית להורדת הילוך.
- מערכת ההיגוי המורכבת מ:
- כידון – החלק בו אוחזים את האופניים, ועליו מורכבים ידיות השליטה ואביזרים אחרים.
- ידיות אחיזה (גריפים)
- מוט כידון (סטם) – מחבר את הכידון אל מוט ההיגוי.
- מכלול ראש (הד-סט) – מיסבים המאפשרים למוט ההיגוי להסתובב על צירו.
- מזלג, המצויד לרוב בבולמי זעזועים, ומחזיק את הגלגל הקדמי במקומו.
- מערכת הבלימה המורכבת מ:
- בלמים (מעצורים, ברקסים)- עוצרים או מאטים את האופניים על ידי חיכוך. הנפוצים הם בלמי V, שפועלים באמצעות רפידות המוצמדות לחישוק הגלגל ובלמי דיסק (הידראוליים או מכניים) הפועלים באמצעות רפידות המוצמדות אל דיסק מתכת המחובר לציר הגלגל. המעצורים נשלטים על ידי שתי ידיות המחוברות לכידון (לשליטה על הבלמים הקדמיים והאחוריים).
- כבל בלם או צינור הידראולי, המעבירים כוח מידיות הבלם לבלם.
- ידיות בלם – ידיות המורכבות על גבי הכידון שתפקידן להפעיל את מנגנון המבלם, אם על ידי מתיחת כבל הבלם, או על ידי יצירת לחץ הידראולי.
- גלגלים המורכבים מ:
- חישוק (ג'אנט, רים) עליו מורכב הצמיג.
- חישורים (שפיצים, סיחים, סילקים) המחברים את החישוק לציר
- ציר הגלגל (טבור, האב, נאבה) המכיל מיסבים.
- צמיגים – מורכבים על החישוקים ותפקידם ליצור אחיזה טובה בקרקע, וכמו כן לשכך זעזועים ולשמור על יעילות דיווש. נחלקים לצמיגים בעלי פנימית או חסרי פנימית (טיובלס).לחץ האוויר בצמיגים משפיע על שיכוך הזעזועים, האחיזה ויעילות הדיווש. לחץ גבוה יותר משפר את יעילות הדיווש על חשבון השיכוך והאחיזה. לחצים מקובלים נעים בין 35 PSI ל- 55 PSI ומותאמים למשקל הרוכב ותנאי השטח.
- פנימית המותקנת בצמיג שאינו טיובלס ומכילה אוויר ולעתים חומר איטום למניעת תקרים. לפנימיות אופני הרים שסתומי מילוי אוויר (וונטילים) מסוג שרדר או פרסטה.
- בולמי זעזועים, ולמעשה מתלים – תפקידם לבלום את המהמורות מהקרקע, לאפשר עקיבה של הגלגל אחרי תוואי הקרקע, וליצור אחיזה טובה יותר בה. ישנם בולמי זעזועים קדמיים הממוקמים מתחת לכידון, ובולמי זעזועים אחוריים הממוקמים מתחת לכיסא. ויש בולם ליד מעביר הילוכים בשביל שהבולם האחורי יפעל רק במכה חזקה.
- אוכף או כיסא, משמש לישיבה על האופניים. באופני הרים הוא לרוב צר כדי לאפשר ירידה של הרוכב מאחוריו.
- מוט אוכף, מחבר את האוכף לשלדה ומאפשר התאמת גובה. קיימים מוטות שאורכם ניתן לשליטה מן הכידון בזמן הרכיבה.