האגמים הקפואים של נפאל

/האגמים הקפואים של נפאל
האגמים הקפואים של נפאל2017-01-12T17:43:51+00:00

סיפור דרך האגמים הקפואים

עיר הבירה של נפאל היא קטמנדו, ומשם ניתן לקחת את האוטובוס לתחילתו של הטרק. כל העניין של ה"פרמיט" (האישור כניסה וטיול בשמורה) ניתן לסדר באחת הסוכנויות בעיר. אנחנו שילמנו בעמדה לפני תחילת הטרק בכניסה לDhunche,הטרק נמצא בשמורת הLangtang והאישור הוא לכל השמורה. מבחינת עלויות – יותר זול לרכוש את האישור בתחילת הטרק אבל אם אתם רוצים לחסוך כאבי ראש, זה לא כל כך יקר לקנות דרך הסוכנויות. בכל אופן, ביקור בסוכנות זה דבר מאוד מומלץ גם בשביל בירור תנאי מזג האוויר וגם לשם רכישת כרטיס נסיעה לתחילת הטרק.

את הטרק ניתן לעשות בתחילת העונה שזו התקופה הכי קרה (אפריל) ואז האגמים קפואים או לקראת סוף העונה (מאי) ואז האגמים אינם קפואים. מה יותר יפה אתם שואלים? כל אחד מהאופציות יפה ומיוחדת בדרך שלה… אני אישית עשיתי את הטרק לקראת סוף מאי כאשר האגמים אינם קפואים. אחד היתרונות בעשיית הטרק בעונה זו, אלו ההנחות שמקבלים בגאסט-האוסים (מקומות לינה) כיוון שזה לא נחשב עונת התיירים.

יצאנו בשש בבוקר מקטמדו לDhunche, לקחנו את האוטובוס אקספרס, עלה קצת יותר אבל היה קצר יותר בשעתיים, בהחלט משתלם. במיוחד לאור העובדה שזאת לא נסיעה קלה, חצי מהדרך לא סלולה כלל. הגענו לDhunche והיינו עייפים מהנסיעה אז החלטנו להישאר שם ולצאת למחרת. מה שיתברר כבחירה נכונה מכיוון שהיום הראשון כולל בתוכו עליה ארוכה ותלולה, זה אחד הימים האינטנסיביים בטרק. סיימנו את הטיפוס והלכנו לישון ב  CHANDANBARI.

1

היום השני  – יום מדהים מבחינת הנוף! רכסי ההימלאיה המושלגים פרוסים לפניך וזה פשוט יפהפה. בתחילת היום, קרוב ל"גסט האוס" בו ישנו, היתה חנות גבינות "יאק" ששווה לבקר בה, קנינו חתיכת גבינה והיה ממש חוויה. בכול אופן, ההליכה של אותו יום לא קשה מדי, זה עדיין טיפוס אבל יחסית מתון בגלל שההליכה היא על ראש הרכס מה שמאפשר לראות ולהנות מהנוף המדהים! הגענו בסוף היום ל Laurebina yak, שם נשארנו לישון.

23

היום השלישי- ביום זה מטפסים עד שמגיעים לאגמים הקפואים. אצלנו הם לא היו קפואים בשל התקופה בה הגענו. היום הזה אינו קשה כל כך מבחינה פיזית, רב המסלול הוא בעלייה אבל הוא יום יחסית קצר שבסופו מגיעים לאגמים. יש כמות יחסית גדולה של" גאסט-האוסים" שאפשר לבחור וכולם משקיפים על האגמים. הטמפרטורה יורדת ונהיה קר, וגם האגמים נמצאים ממש גבוה ואני שם דגש על כך כי צריך להיות ערניים לגוף. ברגע שעוברים את איזור ה3,000 מ' כדאי להתחיל לשים דגש על שתייה מרובה של מים, הליכה איטית, אכילה של הרבה שום ובעיקר להקשיב לגוף. מחלת גבהים זה לא מיתוס, זה אמיתי ולפעמים מש לא נעים. השינה מתבצעת בגובה של 4,390 מ' בGosaikunda.

4

יום רביעי – היום שבו עולים עד ל"פאס" (החלק הכי גבוה במסלול וממנו מתחילים לרדת) לדעתי זה היום הכי קשה ומיד אני אסביר למה. כדאי להתחיל את היום מוקדם כי מדובר גם באחד הימים הארוכים בטרק וחבל להיות בלחץ ולא להנות מהנופים כמו שצריך וגם כדאי שיהיה זמן לעצור בנחת ולהנות בפאס כמו שצריך… היום מתחיל בטיפוס כמובן סביב האגמים ועד לפאס עצמו הדרך עוברת בין כמה אגמים יפהפיים. הפאס עצמו בגובה 4,610 מ' ולכן מומלץ ללכת בהדרגה ובקצב בינוני כדי לא לחטוף מחלת גבהים.

5

לאחר שתיהנו מהנוף שיש לפאס להציע, אתם תתחילו לרדת. מדובר בירידה ארוכה ויחסית תלולה עד שתגיעו ל"גאסט-האוס" שמסמן את סוף הירידה הארוכה. הקטע האחרון הוא קצת קשה מכיוון שזה הקטע האחרון ומבחינה מנטאלית מחכים לראות את סוף המסלול. היום נגמר בכפר gupta אם אני זוכר נכון הבית הראשון מימין ממש נחמד.

6

יום חמישי – יוצאים אל הפאס השני בTharepati בגובה 3690 מ' הליכה. לא קשה במיוחד, מומלץ לעצור שם לקפה ומשהו קטן לאכול. אחרי הפאס יורדים עד לKutumsang, יש שם צ'ק פוסט שבודקים את ה"פרמיטים "ואחריו יש מקום טוב לישון בהמשך העליה.

7

 

יום שישי – הליכה עד Thankune Bhanjyang משם לוקחים אוטובוס עד לקטמנדו. כדאי להתחיל את היום מוקדם ולברר מתי יוצא האוטובוס כדי לא לפספס אותו. את הכרטיס כבר קונים על האוטובוס אז אין מה לחפש מקום לקנות כרטיס, רק כדאי לברר איפה בדיוק האוטובוס עוצר ולפני שעולים לברר שהוא באמת מגיע לקטמנדו.

8

 

טיפים וציוד שכדאי לקחת:

  • כדאי לקנות מפה מוגדלת של הטרק כדי לדעת בדיוק איפה אתם ולאן אתם הולכים כי תמיד דברים משתנים ולא בטוח שתעשו בדיוק את אותו מסלול שעליו דיברתי, אז ככה תוכלו לשנות את מקומות הלינה מבלי לחשוש.
  • לגבי אוכל שווה להצטייד בחטיפים, ממרחים וחטיפי אנרגיה כי במהלך הטרק חטיף שוקולד יעלה לכם פי 10 יותר. המלצה שלי היא לקנות ממרחים משלכם ולאכול עם הצ'פאתי..
  • מים – חשוב להביא טבליות טיהור כי למרות שהמים יחסית נקיים, עדיין יכולים לקבל הרעלה מהם, הרעלת מים אינה נעימה כלל.
  • ביגוד – להביא הרבה ביגוד חם כי ממש קר באזור הגבוה של האגמים.
  • מי שלא מתכנן לסחוב הרבה ורוצה פורטר, כדאי לבדוק עם אנשים שפגשתם באזור ולקחו פורטר כי לפעמים הסוכנויות סתם שולחים פורטר לא טוב, עוד יתרון בפורטר חוץ מזה שהוא סוחב את התרמיל, זה גם העובדה שהוא מכיר את הדרך ולכן אין צורך במפה כל כך..