המסלול עובר לאורך מצוק במפנה מזרח. יש לקחת בחשבון כי תהיה שמש לכיוונכם, עד שעה 14:00 לערך.

זהו מסלול ייחודי, המאופיין בהתחלה טכנית ומאתגרת, כשבהמשכו נעשה יותר נח ומפתיע.

רמת המסלול: C (מדורג 3)

נגישות עם רכב: ההגעה עם רכב פרטי אפשרית עד 100 מ' מהמצוק.

אבטחה: מומלץ לצאת כחלק מקבוצה של מספר מטיילים, ובעדיפות למלווה עם נשק.

מובטחת הנאה לאורך כל המסלול !

ציוד הכרחי למסלול ויה פרטה:

• קסדה
• רתמה
• כפפות
• אמצעי אבטחה ייחודי לויה פרטה
• נעליים גבוהות

הפוסט מסלול ויה פרטה – עופרים הופיע לראשונה ב-מצוק.

זו שאלה הגיונית לגמרי, ופה במאמר תמצאו את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להבין את התשובה לשאלה הזו. אז בואו נתחיל מההתחלה >>

למה בכלל מטפס צריך תרמיל?

טיפוס דורש ציוד מגוון בהתאם לאזורי הטיפוס. החל מרתמה, חבל וטבעות, קסדה ואמצעי בטיחות ועד גרזני קרח, יתדות קרח, קרומפונים ועוד. בטיולים המשלבים טיפוס יש צורך בציוד מקצועי בנוסף לציוד הטיולים האישי הרגיל שאנחנו לוקחים איתנו (אוהל, שק שינה, מים, אוכל וכו').

אז למה תיק טיפוס ולא פשוט תיק רגיל?

לצורך נשיאת הציוד הייעודי לטיפוס, לא די בתרמיל חזק וגדול. זאת מהסיבה הפשוטה- הציוד צריך להיות מסודר בצורה שתאפשר את השימוש בציוד בזמן הנכון ובצורה המתאימה. גם במהלך הטיפוס עצמו וגם במהלך התנועה ממקום למקום במהלך הטיול. תרמיל הטיפוס מסודר בצורה ייחודית המותאמת לסידור הציוד באופן האופטימלי והנוח ביותר עבור המטפס. בהתאם לכך, לתרמיל הטיפוס יש מאפיינים ייחודיים עליהם נרחיב בהמשך.

הבנו מדוע צריך תרמיל טיפוס, אבל מה בעצם כל כך מיוחד בו?

תרמיל לטיפוס אלפיני

• נפח- תרמיל טיפוס אלפיני קלאסי נע בדרך כלל בנפחים שבין 40 ל- 50 ליטר. הנפח הזה מתאים לציוד עבור טיול של יותר מיום. באקלים קר יותר ובמסלולים ארוכים יותר (שלושה ימי טיפוס ומעלה) כמות הציוד אף גדולה משמעותית.
• רצועת המותן נשלפת- כמו בכל תרמיל מקצועי גם בתרמיל זה קיימת רצועת מותן שמטרתה חלוקת המשקל בצורה אידיאלית והפחתת העומס על הגב.
  הייחודיות בתרמיל הטיפוס היא שרצועת המותן ניתנת לפירוק ולשליפה. זאת על מנת שלא תפריע בעת לבישת הרתמה, וכדי לאפשר דינאמיות ומרחב תנועה בלתי מוגבל למטפס.
• לולאות תלייה- התרמיל מאובזר כולו בלולאות המאפשרות תליה וזיווד של התרמיל בציוד, גרזנים, טבעות וכל ציוד נדרש נוסף. בצדי התרמיל ישנן רצועות גדולות לחיבור של הטבעות.
  בקדמת התרמיל בחלקו התחתון ישנן זוג רצועות המיועדות לאחיזה של גרזן קרח.
  במרכז התרמיל ישנם זוג תפסנים עשויים גומי חזק אשר אוחזים בידיות גרזן הקרח ומצמידים אותו לתרמיל, כך שיישאר מוחזק ומקובע ולא ישפיע על יציבות התרמיל.
  בחלקו העליון של התרמיל ישנן לולאות נוספות לאבזור ותליה של ציוד נוסף.
• מאסיביות וחוזק- התרמיל בדרך כלל משופר בחוזקו על מנת לשאת ציוד כבד. כדוגמת חבלים, טבעות, אמצעים, אוכל, ציוד אישי ועוד. הוא יהיה עשוי אריג חזק ומאסיבי ובחלקים המשמעותיים אף יהיה בעל שכבה כפולה של אריג.
• מבנה התרמיל- התרמיל בדרך כלל צר וארוך במבנה, כדי לא לבלוט ולא להגביל את תנועת המטפס.

רצועת מותן מחוברת:

רצועת מותן נשלפת:

מבנה התרמיל:

תרמיל לטיפוס ספורטיבי

תרמילים לטיפוס ספורטיבי (הובלה או טופרופ ללא אבני עיגון) נעים בתווך שבין 30 ל40 ליטר. הגודל הקטן יחסית נובע מכך שבטיפוס ספורטיבי מדובר בדרך כלל על תיק ליום אחד. לכן נרצה תיק קומפקטי ונוח במקום תרמיל גדול ובעל משקל עצמי כבד יותר.

הפוסט תרמיל טיפוס הופיע לראשונה ב-מצוק.

בולדרינג:

סגנון הטיפוס הפשוט ביותר להבנה מבין שלל סוגי הטיפוס (גם למטפס המתחיל). טיפוס בולדרינג הוא טיפוס ללא חבל וללא מאבטח. בטיפוס זה כל נפילה תהיה בדרך כלל עד הקרקע ולכן המסלולים הם מאוד קצרים ביחס לסוגי טיפוס אחרים. בטיפוס זה המסלולים דורשים הרבה מאוד כוח ומספר מצומצם של צעדים שצריך לבצע על מנת לסיים את המסלול. המסלולים מדורגים לפי רמת קושי.

לטיפוס בולדרינג יש שתי אפשרויות, טיפוס אורבאני בתוך מכון או קיר טיפוס המיועד לכך (בתחתית העמוד יפורטו קירות הטיפוס בארץ), או טיפוס בשטח על בולדר (סלע גדול בודד שנפל מן המצוק).

טיפוס חופשי:

סגנון הטיפוס השכיח ביותר. טיפוס בעזרת הידיים והרגליים באמצעות אחיזות על גבי סלע או קיר טיפוס. בטיפוס חופשי המטפס מחובר באמצעות רתמה וחבל והמאבטח אחראי לתפוס את המטפס בעת נפילה.

טיפוס חופשי ניתן לסווג לשלוש קבוצות: 

טיפוס ספורטיבי – 

טיפוס בהובלה, כאשר יש מאבטח ומטפס המחוברים בחבל, המטפס מעגן את עצמו למצוק או לקיר על ידי חיבור החבל דרך ה"ראנר" (2 טבעות המחוברת ע"י רצועה קצרה) המאובטח לעגינות מובנות במצוק או בקיר, נקראים גם בולטים (Bolt). לכל אורך הטיפוס המאבטח דואג לתפוס את החבל על מנת למנוע מהמטפס ליפול.

טיפוס טראד (מסורתי, Traditional) –

בניגוד לטיפוס הספורטיבי בהובלה בטיפוס זה המטפס משתמש בסוגים שונים של אבני עיגון-עגינות לא קבועות בסלע אשר המוביל (המטפס) מניח בחריצים במצוק. בטיפוס זה אין עגינות קבועות בקיר ועל המוביל (המטפס) לסדר בעצמו את העגינות. בדרך כלל מבצעים טיפוס טראד במספר פיצ'ים (קטע טיפוס בין שתי תחנות).

טופ-רופ- 

שיטה שנועדה בעיקר לאימונים כאשר העגינה עוברת מהמאבטח דרך התחנה האחרונה בסוף המסלול ויורדת אל המטפס, כלומר לא דורשת מהמטפס דבר מלבד לטפס בעזרת הידיים והרגליים והמאבטח אחראי לצמצם את החבל למקרה של נפילה. שיטה זו מעולה למתחילים או למי שעדיין מפחד מנפילות.

טיפוס מלאכותי (Aid , אייד):

בטיפוס מלאכותי משתמשים בעיגונים על מנת להתקדם על גבי המצוק. אך סוג טיפוס זה, שלא כמו בטיפוס חופשי, אינו משתמש בעיגונים רק לצורך אבטחה אלא גם לצורך התקדמות על המצוק. במילים פשוטות, המטפס לא צריך להשתמש רק בכוח ידיים ורגליים על מנת לטפס.

טיפוס זה ידוע כסוג טיפוס הדורש יכולת טכנית גבוה ושימוש נכון באמצעים, בנוסף יש דגש גדול מאוד על היכולת המנטלית ולא רק הפיזית של המטפס.

סולו ( Free Solo):

סוג הטיפוס המסוכן ביותר, כאשר המטפס הוא ללא אבטחה וללא חבל, מטפס בדרך כלל המסלולים דומים למסלולים ספורטיבים בהובלה פרט לחבל ולמאבטח, ההבדל העיקרי בין בולדרינג טיפוס סולו הוא בדרך כלל גובה המצוק או הקיר.

דוגמה טובה לכך הוא אלכס הונולד המטפס "פרי סולו" המפורסם בעולם.

Deep water Solo:

עוד סגנון טיפוס ללא חבל וללא מאבטח, רק שהפעם בתחתית המסלול יש מים (ים או בריכה) למקרה שהמטפס נופל, כך שהנפילה תהיה בטוחה. טיפוס זה לא דורש ציוד מלבד שק מגנזיום ונעלי טיפוס, לפעמים גם סירה קטנה מכדי להגיע למצוק.

אז… איזה טיפוס אתם?!

אז אם אתם רק נכנסים לעולם הטיפוס ולא יודעים איך או עם מה להתחיל, בשביל זה אנחנו כאן כדי לעזור בבחירה. בתור התחלה מומלץ ללכת לקיר טיפוס לקבל הדרכה מסודרת לגבי איך לטפס וכמה טיפים בסיסיים, קירות הטיפוס בארץ ברובם הם של בולדרינג וכמה מהם גם כוללים מתחמי טיפוס בהובלה (מותר לטפס רק לאחר קורס הובלה על ידי מדריך מוסמך).

על מנת לעזור בבחירה של קיר הטיפוס קיבצנו עבורכם מספר אתרי הטיפוס בארץ:

אזור הצפון:

• קיר טיפוס עפולה.
• קיר יואב בחיפה .
• קיר שגיא ברמת ישי- בעל קירות הובלה וטופ-רופ.
• קיר עפולה- בפארק עירוני עפולה.
• בולדר חיפה- קיר טיפוס בולדר.
• "קמפוס" כרמיאל- אולם בולדרינג .

אזור מרכז :

• "קיר איילת" קריית אונו- קיר טיפוס בולדר, הובלה ו18 עמדות טופ-רופ.
• Performance Rock תל אביב- אולם בולדר (סניף דרום וסניף תל אביב).
• Rock gym קיבוץ העוגן- אולם טיפוס גדול, קירות הובלה טופ-רופ בנוסף גם מתחם בולדר.
• "קיר ירושלים- סמוך לאצטדיון טדי , ה"תקרה הגבוה ביותר", 21 מטר.
• "The Bloc"- אולם בולדר.
• "ונגה" פתח תקווה- אולם בולדר.
• ויקינג מועדון טיפוס- קיר טיפוס בולדר בתל אביב.
• טיפוס אורבאני- פארק המדע, רחובות.
• בולדרלנד- כפר סבא, מתחם גדול של בולדרינג בנוסף ג ם מתחם לילדים קטנים.
• "מאנקיז",נתניה- קיר טיפוס בולדרינג, ממוקם בקניון BIG נתניה.
• קיר טיפוס ICLIMB- תל אביב, קיר טיפוס הובלה וטופ-רופ בפארק הירקון.
• קיר טיפוס ICLIMB- ראשון לציון.

אזור דרום:

• קיר טיפוס Performance rock- באר שבע.
• "שחמטיפוס"- אולם בולדרינג בקריית מלאכי.

אם אתם כבר רמה מעל, ביקרתם בקיר טיפוס ומעוניינים בשטח אמיתי – בישראל יש מספר אתרי טיפוס המאושרים לטיפוס ומתוחזקים על ידי מועדון המטפסים הישראלי.

להלן אתרי הטיפוס:

• בין אורן
• בית אריה
• גיתה
• קיסרא
• שילת
• ערבה
• דלתון
• המצוק הנעלם
• המצוק השקרן
• זכרון יעקב
• זנוח
• מצוק היונים
• כפר גלעדי
• תמרים
• עין פארה, עין פרת

פירוט רחב ומקצועי על אתרי הטיפוס אפשר למצוא באתר מועדון המטפסים הישראלי, נוסף על כך ישנו ספר יעודי בשם ,"Guidebook"  לאחר שנים של עבודה יצא לאור ספר הדרכה על מקומות טיפוס, הספר ממפה את המקומות המאושרים לטיפוס ומדרג מסלולים בשטח.

לסיכום, עולם הטיפוס הינו מקצועי, מורכב ומעניין, המפתח את היכולות הפיזיות והמנטליות של המטפס.
חשוב מאוד, במיוחד עבור מטפסים מתחילים, ללמוד את התחום ולבצע טיפוס עצמאי לאחר הסמכה מתאימה. כמו כן, לפני כל יציאה לשטח, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בנוגע לשימוש וקניית ציוד נכון ותקין על מנת להימנע מפציעות ותאונות.

הפוסט איזה טיפוס אתם?! הופיע לראשונה ב-מצוק.

אמצעי חיכוך עשוי בדרך כלל מסגסוגות שונות של אלומיניום ומשמשים לאבטחה וגלישה של המטפס. ישנם סוגים שונים של אמצעי חיכוך בעלי טכנולוגיות שונות אשר מאפשרות לווסת את רמת חיכוך החבל העובר בהם, ובמילים פשוטות – "מעצור יד" שבעזרתו אנו שולטים במהירות החבל שזורם דרכו כאשר יש עומס על החבל. אמצעי החיכוך הומצאו בתחילת המאה ה-20 כאשר החלו מ'קשר איטלקי' (חיכוך בעזרת חבל) ועם הזמן פותחו אמצעי חיכוך נוספים. כיום יש מגוון אמצעים המתאימים למטרות שונות.

ישנם שימושים רבים לאמצעי החיכוך החל מגלישה, אבטחה בטיפוס ועד עבודה בגובה וחילוץ, לכל אמצעי היתרונות והחסרונות שלו ולכן חשוב מאוד לבחור את האמצעי הנכון. לדוגמה, אפשר להשתמש באמצעים שנועדו לאבטחה בטיפוס גם בגלישה, אך אמצעי שנועד לחילוץ לא ישמש כאמצעי אבטחה בטיפוס.

על מנת לעשות קצת סדר, אנחנו נחלק את אמצעי החיכוך לשתי קטגוריות:

1. אבטחה בטיפוס: באמצעים אלו החבל זורם לשני הכיוונים, גם לתת חבל למטפס וגם לצמצם אותו כאשר יש צורך.
2. גלישה: למטרה זו החבל זורם לכיוון אחד.

ישנם אמצעים, אשר "נועלים" את החבל על גבי עצמו, דוגמה לאמצעי כזה הוא ה-Reverso, אמצעי תוצרת Petzl. אמצעים נוספים מבצעים את פעולת הנעילה באמצעות חלקים פנימיים שיש באמצעי עצמו. אמצעי כזה הוא למשל Grigri, גם כן תוצרת Petzl.

חשוב לדעת כי יש גורמים נוספים המשפיעים על החיכוך: קוטר החבל וזווית "השבירה" שלו. מבחינת עובי החבל – ככל שהחבל עבה יותר כך יש יותר חיכוך. מבחינת זווית "השבירה" של החבל – ככל שהזווית חדה יותר, כך החבל יזרום פחות מהר.

הסוגים השונים

כמו שכבר ציינו, יש מספר סוגים של אמצעי חיכוך בעלי מנגנונים שונים, כדוגמת בעלי נעילה אוטומטית או ללא נעילה. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות בהם נגע בקצרה.

אמצעי חיכוך ללא נעילה

מיועד בעיקר לטיפוס ספורטיבי, הובלה וטיפוס בעזרת אבני עיגון.
אמצעים אלו מאוד נפוצים בקרב המטפסים, כאשר בשימוש באמצעי זה, החבל עובר דרך אמצעי החיכוך בצורה ששוברת את הזווית של החבל והוא מחובר לרתמה או לעגינה על ידי טבעת.
לחבל העובר יש שני מצבים : פתוח וסגור.
במצב פתוח – החבל זורם בקלות וללא חיכוך רב.
במצב סגור – הזווית של החבל "נשברת" על ידי היד האוחזת בחבל וכתוצאה מכך החבל יפסיק לזרום וייעצר.

יתרונות: טוב במיוחד לטיפוס הובלה וטופ-רופ, קל משקל וקל לשימוש , נוח בעבודה עם סוגי חבלים שונים ולא גורם לפיתול החבל לאחר שימוש.

חסרונות: פחות נוח ומותאם לגלישה, לא ננעל אוטומטית ולכן אם המאבטח לא ישבור את זווית החבל בעת עומס, המטפס בזמן נפילה לא ייעצר.

דוגמה לאמצעי חיכוך לא ננעל הוא ה-CHUY של חברת KONG:

שמינית

מיועד בעיקר לגלישה, מערנות וחילוץ. השם נובע מהצורה של האמצעי שדומה לספרה 8, ובנוי מעיגול גדול אשר דרכו עובר החבל ועיגול קטן אשר אליו מחברים את הטבעת של העגינה או הריתמה.
באמצעי זה קל מאוד להזרים חבל אך הוא לא ננעל לגמרי. השמינית היא אמצעי גלישה מעולה, אך פחות מיועדת לאבטחה.

יתרונות: מיועד לגלישה ונוח מאוד, מתאים כמעט לכל סוג חבל.

חסרונות: מפתל את החבל לאחר השימוש בו. לא נוח לאבטחה.

דוגמה לשמינית:

אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית

אמצעים אלו מיועדים בעיקר לאבטחה בהובלה ספורטיבית, כאשר המטרה שלהם היא להזרים חבל לצד אחד ולהינעל אוטומטית כאשר יש עומס של נפילה.

קטגוריה זו מתחלקת לשתי תתי-קטגוריות.

קבוצה ראשונה: מכשירים בעלי נעילה מכאנית, ע"י חלקים פנימיים של המכשיר אשר יוצרים חיכוך. לאמצעים אלו בדרך כלל יש ידית חיצונית שעוזרת לשחרר את הנעילה ולהמשיך לגלוש (או להגליש). אמצעי כזה הוא למשל ה-Grigri. אמצעי זה לרוב כבד יותר ויכול להזרים חבל אחד בלבד.

דוגמה ל-Grigri:

קבוצה שנייה: אמצעים הננעלים ללא חלקים פנימיים. לדוגמה, מכשיר הג'ול של חברת אדלריד. מכשיר זה קל יותר, ויכול להזרים שני חבלים במקביל.

לקבוצות אלו יש אפשרות לשני מנגנוני אבטחה:

• Panic Proof : מנגנון האחראי על הבלימה האוטומטית כאשר נוצר עומס פתאומי.
• Stupid Proof : מנגנון המהווה גיבוי במקרה של הכנסת חבל בצורה לא נכונה לאמצעי. לדוגמה ב-ID, אמצעי לעבודה בגובה.

חשוב להבין >> לא לכל אמצעי בעל נעילה אוטומטית יש את שני מנגנוני האבטחה האלה!

יתרונות: עוזרים לאדם שמאבטח לעצור את החבל בעת נפילה של המטפס. לרוב, נוחים מאוד להגלשה של המטפס ולהזרמת חבל תחת עומס.

חסרונות: לא עובדים טוב עם כל סוגי החבלים. בנוסף, הם לא מומלצים לעבודה עם חבלים רטובים (בטיפוס קרח).

כעת, שאנו מבינים אילו אמצעי חיכוך עומדים לרשותנו וכיצד הם עובדים – אפשר לבחור את האמצעי המתאים ביותר עבורנו.

המלצתנו היא, טרם בחירת אמצעי, לברר עם בעל מקצוע אם האמצעי אכן מתאים לשימוש שאנו מייעדים לו. כמו כן, לבקש מבעל המקצוע שיראה לנו כיצד להשתמש באמצעי בצורה הנכונה והבטיחותית ביותר.

הפוסט אמצעי חיכוך- לכל מטפס וגולש הופיע לראשונה ב-מצוק.

הטבעות מתחלקות בעיקר לשני סוגים: טבעות ננעלות וטבעות שלא ננעלות.

חלוקה יותר מדויקת ומפורטת של הטבעות היא למספר סוגים על פי צורת הטבעת, ועל כך נפרט כעת.

סוגי טבעות

טבעות אובליות

טבעת אובלית היא הצורה המקורית של הטבעות, טבעת ורסטילית ונוחה שדומה בצורתה לביצה. זו טבעת סימטרית בעלת מפתח שער לא גדול. ביחס למשקל הנמוך ולצורתה חסרת הפינות, זוהי טבעת נוחה מאוד בעבודה עם גלגלות ועיגונים.

יתרונות: נוחה יותר לנשיאת ציוד רב ביחס לטבעות מצורות אחרות, מומלצות לעבודה עם גלגלות.

חסרונות: מפתח שער קטן, ובעלת מסה גדולה יותר ביחס לטבעות מצורות אחרות.

טבעות אגסיות

טבעות רחבות בצד אחד ומאוד צרות בצד האחר, מקור השם נובע מצורת הטבעת שדומה מאוד לאגס. מתאימות מאוד לשימוש על רתמה. בשל המפתח והשער הרחבים יש מקום רב על הטבעת, מה שמאפשר שימוש במספר חבלים או רצועות.

יתרונות: מפתח ושער רחבים. מיועד בעיקר לאבטחה וגלישה.

חסרונות: לרוב כבדות ויקרות יותר, לא חזקות כמו טבעות מצורה 'D'.

דוגמה לטבעת אגסית (Twist Lock):

טבעות D

טבעת שפותחה במקור מהטבעות האובליות. צורתה דומה לאות 'D' ונועדה לנצל טוב יותר את חוזק המבנה. טבעות אלו בדרך כלל חזקות מאוד אך בעלות מיפתח קטן יותר בצורה הסימטרית אל מול מיפתח רחב יותר בטבעת 'D' אסימטרית.

יתרונות: צורה ומבנה חזק מאוד ומיפתח שער רחב יותר מטבעות אובליות.

חסרונות: מפתח שער קטן יותר מטבעות 'D' אסימטריות ולרוב יקרות יותר מטבעות אובליות.

טבעת סימטרית ולא סימטרית

בטבעת סימטרית העומס המופעל לאורך הטבעת בעת מתיחה כמעט שווה על שני צידי הטבעת. במקרה כזה העומס יהיה בדרך כלל כפול מהעומס המקסימלי של הצד החלש של הטבעת, הצד עם השער. טעות נפוצה היא המחשבה כי עובי הצד האחורי השלם של הטבעת משפיע על החוזק הכללי של הטבעת בכיוון ציר האורך.

בטבעת לא סימטרית (D, אגסיות) העומס אינו מתחלק שווה בין חלקי הטבעת והעומס בעצם עובר ברובו לגב הטבעת שלרוב הוא עבה וחזק יותר. במקרה של טבעת לא סימטרית העומס המקסימלי של הטבעת גדול מפעמיים העומס המקסימלי של הצד החלש יותר ובכך מבנה וחומר הטבעת מנוצלים טוב יותר.

אז אחרי שלמדנו קצת על סוגי הטבעות הקיימות, נעבור לסוגי נעילת השער המתחלקים לטבעות ללא נעילה ולטבעות עם נעילה.

טבעות ללא נעילה (בעיקר לטיפוס)

שימוש בטבעת זו נפוץ בקרב מטפסים אשר נדרש מהם להשתמש ב"הקלפה" מהירה של הטבעת לחבל או לאביזר מסוים אחר כאשר יש פחות חשיבות לנעילת הטבעת. מאופיין בעיקר בהובלה על ראנרים (אמצעי חיבור לעגינה), נשיאת אבני עיגון וגיבוי בחלוקת משקל.

שער של טבעת ללא נעילה יכול להגיע בצורות שונות, ולכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו:

• שער ישר –
  

  קל לשימוש ולהקלפה, בדרך כלל משפיע על המסה של הטבעת.
  

• שער כפוף –
  

  קל מאוד להקלפה עם חבל, עמיד בפני חבלות, כבד יותר משער גשר חוט.

• שער גשר חוט (Wire gate) –
  

  קלת משקל , פחות עמידה משער כפוף או ישר.

טבעות עם נעילה

ישנם סוגים שונים של נעילה לטבעת, בדרך כלל כל נעילה מיועדת לשימוש אחר:

• SCREW LOCK – נעילה מסוג הברגה כאשר הסגר מתברג על החלק האחורי של השער.
• TWIST LOCK – נעילה קפיצית, בה יש צורך בסיבוב הסגר על מנת לפתוח את השער.
• TRIPLE LOCK – משלבת בין שני סוגי הנעילה, כלומר יש צורך גם בשחרור ההברגה וגם לחיצה על מנת לפתוח את השער.
• BALL LOCK– נעילת טוויסט, בנוסף כפתור עליו יש ללחוץ לשחרור הנעילה.

נתונים ומושגים חשובים >>

גודל

טבעות שונות מגיעות במגוון גדלים. טבעות גדולות הן בעיקר קלות "להקלפה" של החבל – מיפתח גדול יותר של השער, ויכולות להחזיק יותר ציוד עליהן. עיקר השימוש בטבעות גדולות הוא לגלישה ואבטחה. טבעות קטנות יותר בדרך כלל קלות יותר ותופסות פחות מקום על הרתמה, אך יכולות להקשות על "ההקלפה".

מיפתח שער

נתון חשוב, שצריך לשים לב אליו כאשר בוחנים את גודל הטבעת וההתאמה של הטבעת לצרכים שלנו. מיפתח השער נמדד במילימטרים. לדוגמה, מיפתח קטן יכול לגרום לאצבעות להיתקע כאשר מחברים ציוד, אך מיפתח עמוק מדי יכול גם לגרום לקושי בהכנסת ציוד או הקלפת חבל.

חוזק

חוזק של טבעת אנחנו בודקים בעזרת שלושה מדדים: אורך, רוחב, וכאשר השער פתוח. נתונים אלו לרוב כתובים על גב הטבעת (החלק העבה) ומתארים מה העומס שהטבעת יכולה להחזיק.

עומס הקריעה נמדד בקילו ניוטון, כאשר קילו ניוטון 1 שקול ל-100 קילוגרם.
לדוגמא: 6KN = 600KG
(יש לשים לב שהטבעת בעלת תקן UIAA \ CE ).

משקל

המשקל הוא גורם משמעותי וחשוב בעיקר בקרב מטפסים. יש לו משמעות רבה על כמות הציוד שהמטפס יכול לסחוב עליו, ולכן ככל שהטבעות יותר קלות – כך הן יותר אידאליות עבור המטפס. כמובן שלא תמיד טבעת קלה עדיפה על פני טבעת כבדה, היות ואת הנתונים יש להתאים לפעולות ולצורך של המשתמש.

סימון תקן הבטיחות של טבעות הטיפוס ונתוני העומס שלהן מוטבע על גבי הטבעות עצמן.
יש לבדוק את הנתונים טרם הקנייה והשימוש.

על גבי הטבעת, סימון הנתונים יראה כך:

אז מה היא הטבעת המושלמת עבורי?

לאחר שקראנו קצת על סוגי הטבעות השונות הבנו כי בבחירת הטבעת יש להתחשב בגודל, משקל, צורה, סוג שער ומיפתח על מנת להתאים את הטבעת בצורה הטובה ביותר לצרכים שלנו.

חשוב להבין שמאפיינים שונים בטבעת המתאימים אותה לפעולה מסוימת, לא בהכרח יתאימו לצורך אחר.  לדוגמה, עבודה בגובה אל מול טיפוס ספורטיבי. בשנים האחרונות ישנם סוגים שונים ומגוונים של טבעות בגדלים, בצורות ובמחירים שונים.
רק לאחר שנבין איזו פעולה ברצוננו לבצע, נוכל לבחור את הטבעת בעלת הייעוד הנכון.

שימו לב – אם כעת אתם צועדים רק את צעדיכם הראשונים בעולם הטיפוס והגלישה, מומלץ לחלק את השימוש המתוכנן לקטגוריות ורק לאחר מכן להתאים את הטבעת לפעולה אותה אתם מעוניינים לבצע. למשל:

• אבטחה וגלישה: טבעות עם שער ננעל מתברג או קפיצי (Screw\Twist lock).
• טיפוס ספורטיבי: בעיקר לטיפוס הובלה – שימוש ב"ראנרים", נבחר בטבעות D אסימטריות עם שער ישר, כפוף או גשר חוט (קל מאוד ל-"הקלפה").

לאחר שחילקתם את השימושים השונים לקטגוריות והבנתם את הצורך שלכם,  לכו וראו את הטבעות, וודאו כי הנתונים שלהן מתאימים לדרישה שלכם ושהן יעמדו במשימה.

טיפ קטן >>
בשלב ההתחלה בתחום לכו לחנות מקצועית ובחנו בידיים – איזו טבעת הכי נוחה לי, מה הכי מתאים ומרגיש לי נוח ביד ועם מה אני הכי מסתדר. לדוגמה, אם אתם בוחנים טבעות "SCREW LOCK" (הברגה) נסו להבריג את השער מספר פעמים, או אם אתם בודקים טבעת עם שער כפוף, נסו "להקליפ" מספר פעמים לחבל.

איך ניתן לדעת אם הטבעת שלי תקינה או לא?

ישנם מספר "כללי ברזל" שעל פיהם נדע אם הטבעת תקינה או לא:

• סדקים חיצוניים בטבעת.
• הברגה פגומה או עקומה.
• שער עקום / לא נסגר עד הסוף.
• פין שבור, סדוק או עקום.
• קורוזיה על שטחים גדולים בטבעת.
• נפילה מגובה של 3 מטרים ומעלה (אף על פי שלא תמיד יש סמנים חיצוניים הטבעת יכולה להינזק מבפנים).
• קצוות חדים – בדרך כלל נובע מחיכוך לאורך זמן או ממגע ממושך עם אביזרי מתכת או ברזל. לא תמיד פוסל טבעת אך יש לוודא כי אין חיכוך שיכול לגרום לקרע בחבל.
• עבר לא ידוע – חשוב מאוד לדעת מאיפה הגיעה הטבעת. האם היא עומדת בתקן? האם בוצע בה שימוש קודם שלא ידוע והיה יכול לגרום לנזק לטבעת? מהסיבה הזו, אין החזרה והחלפה של מוצרי טיפוס וגלישה בחנויות המקפידות, על מנת לא לסכן חיים.

הפוסט טבעות- כל המידע למשתמש המתחיל הופיע לראשונה ב-מצוק.

למעשה, רתמה הינה אמצעי מקצועי היכול לשמש למגוון שימושים.
יש לה חשיבות בטיחותית גבוהה מאוד הן בפעילויות טיפוס, גלישה או עבודה בגובה. לכן, עלינו לוודא שאנו משתמשים ברתמה בעלת תקני בטיחות מתאימים. אחד התקנים המאושרים על ידי מכון התקנים הישראלי הוא תקן EN- תקן אירופי ותקנים מחמירים נוספים.

חשוב לדעת >> מומלץ להתאים את סוג הרתמה לסוג הפעילות. מה הכוונה?

רתמות עבור גלישה (סנפלינג)

פעולת הגלישה הינה פעולה של ירידה על גבי מצוק בעזרת חבלים. פעילות זו מוכרת גם בשם "סנפלינג".
פעולת הגלישה יכולה להתבצע לשם ירידה ממצוק לאחר מסלול טיפוס, או כפעילות חווייתית של גלישה מראש מצוק. רתמת הגלישה יכולה לתת מענה באקט קצר של ירידה ממצוק, ובנוסף לכך בכל בפעילות אחרת הדורשת אבטוח. למשל, בעת הליכה בתוואי שטח שיש בו סכנת החלקה ניתן להשתמש ברתמת הגלישה לצורך אבטחה בין המטיילים והמדריך. רתמת הגלישה אידיאלית לפעילות זו מפני שהיא קלה ואינה מגבילה את ההליכה.

באמירה "רתמת גלישה" הכוונה לרתמה לא מרופדת. רתמה זו קלה וקומפקטית יותר ולכן עונה על הצורך של הירידה בסנפלינג, או אבטוח במקרה הצורך.

רתמות טיפוס

בשונה מגלישה, פעולת הטיפוס עורכת זמן רב יותר (מספר שעות עד יום שלם). לכן, נהוג להשתמש ברתמה מרופדת.
בנוסף, לנוכח האפשרות של נפילות מדי פעם לאורך מסלול הטיפוס, יש חשיבות לריפוד ונוחות הרתמה – למען ריכוך הנפילה. כמו כן, הרתמה המרופדת מאפשרת רמת נוחות גבוהה יותר בעת שהייה ארוכה על החבלים בזמן הטיפוס.

חשוב לדעת >> רוב הרתמות המרופדות מגיעות במידות, או שהן מתכווננות. על כן, חשוב לבחור במידה הנכונה, או לחילופים לכוונן את הרתמה על הגוף ולראות שהיא אכן מאפשרת לנו נוחות מקסימלית.

רתמות עבודות גובה

העוסקים בעבודות גבוה, לרוב נמצאים זמן רב על החבלים. לפיכך, רתמות עבודה הן בדרך כלל רתמות גוף מלאות הניתנות לחיבור גם  מאחור. החיבור האחורי מאפשר עבודה באופן חופשי ללא הפרעות של החבל. כמו כן, רתמות אלו לרוב מרופדות יותר.

למגוון הרתמות הקיימות אצלנו בחנות, אתם מוזמנים ללחוץ כאן.

הפוסט רתמות- כל מה שצריך לדעת! הופיע לראשונה ב-מצוק.